בעיות שינה התנהגותיות בתינוקות ובילדים

בעיות שינה התנהגותיות של תינוקות וילדים הן תופעה שכיחה מאוד: כשבעים אחוזים מהתינוקות עד גיל שנה, וכחמישים אחוזים מהילדים עד גיל שנתיים סובלים מבעיות שינה שלא על רקע רפואי.

בעיות אלה באות לידי ביטוי באחת או יותר מהצורות הבאות:

  1. סירוב או קושי ללכת לישון, בכי ורתיעה מהמיטה, זמן הרדמות ממושך לעיתים מלווה בדיווח על פחדים. קושי זה גורר אחריו לרוב גם בהזדקקות לנוכחות ממושכת של ההורים בעת ההשכבה ועד ההרדמות.

  2. הרדמות מחוץ למיטה בה התינוק/הילד אמור לישון: הרדמה בידיים, הרדמה בקפיצות על כדור הפיזיו, הרדמה במיטת ההורים, בעגלה, במנשא, על הספה בסלון, ואפילו בנסיעה במכונית...

  3. התעוררויות מרובות בלילה המלוות בבכי, קושי להיגמל מאכילה ו/או שתייה בלילה, מעבר למיטת ההורים במהלך הלילה: התינוק לנלקח למיטת ההורים ואילו הפעוט כבר יורד ממיטתו בלילה ופשוט מגיע לשם בכוחות עצמו...

  4. תופעות נלוות לשינה של ילדים הם ביעותי לילה וסיוטים.

למרות שנדמה לפעמים שהסובלים העיקרים מבעיות אלו הם ההורים, שאיכות השינה שלהם נפגעת וכך גם היכולת שלהם לתפקד במהלך היום למחרת, הרי שאנו יודעים כיום כי הסובלים באמת הם אלו שקולם לא נשמע- הילדים עצמם. בראש ובראשונה, שינה עמוקה ורצופה בלילה חיונית לתפקודה התקין של מערכת החיסון. מחקרים רבים מוכיחים כי שינה מקוטעת בלילה גורמת לפגיעה בתפקודה של מערכת החיסון. במילים אחרות, מערכת החיסון של ילדים שאינם ישנים היטב בלילה, מגיבה בצורה לא מיטבית לגורמי המחלה. גם תפקודים אחרים בגוף נפגעים כתוצאה משנת לילה מקוטעת- בין השאר מערכת העיכול וכמובן גם המערכת ההורמנלית האחראית על הפרשתם התקינה של הורמונים רבים במהלך השינה, וביניהן כמובן הורמון הגדילה. 
בנוסף, לשינה המקוטעת ישנן גם השלכות רגשיות על הילד- מפני ששינה מקוטעת היא בעצם חוויה מתמשכת של תסכול וסבל. כידוע, ההתעוררויות בלילה כרוכות לרוב בבכי. הבכי נובע מכך שהילד הקיץ, אך במקום שיירדם מיד בחזרה, הוא מתעורר ואינו מסוגל לחזור ולהירדם ללא סיוע.

 
מדוע , אם כן, מתקשים הילדים להירדם בכוחות עצמם ואינם מסוגלים לישון ברציפות עד הבוקר מבלי להתעורר? 
ובכן, האמת היא, שאין באמת דבר כזה "שינה רציפה" לא אצל מבוגרים ולא אצל ילדים ותינוקות. במהלך השינה התקינה והנורמלית ישנן מספר לא מבוטל של יקיצות קצרצרות שאורכן כמה שניות. ככל הנראה הסיבה ליקיצות היא הישרדותית. כיוון שאנו נותרים חסרי הגנה כאשר אנו נתונים בשינה לפרק זמן ארוך, אנו נאלצים להתעורר לפרקים ולבחון אם הכל כשורה בסביבתנו. אם אנו מוצאים שהכל כשורה- אנו נרדמים בחזרה ללא קושי. כך אנו עושים שוב ושוב במהלך הלילה, עד הבוקר. ובבוקר, בדרך כלל איננו זוכרים את ההתעוררויות כלל. כך נוצרת האשליה של השינה הרצופה. 
אם נדמה את מהלך השינה לצלילה בבריכה- הרי שמבנה השינה הוא כזה: בעת ההרדמות, הצוללן נכנס אל המים ובהדרגה צולל עמוק יותר ויותר, השינה נעשית עמוקה יותר ויותר, לאחר שהגיע לקרקעית הוא עולה בהדרגה למעלה ובסוף כל מחזור שינה, הצוללן מוציא את ראשו מן המים. זוהי היקיצה. בזמן הוצאת הראש מהמים בוחן הצוללן את סביבתו. הוא מוודא שהחפצים שהשאיר על שפת הבריכה נמצאים במקומם. כך גם הישן, מקיץ ובוחן את סביבתו, על מנת לוודא שכל הגירויים שהיו סביבו בעת שנרדם נמצאים במקומם. אם הכל כשורה והכל במקומו חוזר הצוללן ושוקע שוב בבריכה, למחזור נוסף. כך ממשיך הצוללן להוציא את ראשו אל מחוץ למים שוב ושוב במהלך הצלילה. כעת, מה יקרה אם הצוללן יגלה כי חפציו אינם במקומם או כי חסר פריט זה או אחר? במקרה כזה ייאלץ הצוללן לצאת מן המים לגמרי ולחפש את חפציו. כך גם האדם הישן- אם יגלה שדבר מה אינו כשורה או חסר בסביבתו הוא ייאלץ להתעורר לגמרי ולנסות לשחזר את תנאי ההרדמות. אם הוא תינוק, חסר אונים, הוא יחווה תסכול ויבכה בציפייה שהוריו ישחזרו בעבורו את תנאי השינה בהם הוא רגיל להירדם. 


אילו שינויים יכולים לחול בסביבת השינה של התינוק, לאחר שנרדם? 
-תינוק שנרדם במקום אחד (בידיים, בעגלה, במיטה של ההורים, בערסול, בהנקה) והתעורר במקום אחר- במיטה שלו (אין לצפות שתינוק יהיה רגוע אם יגלה את עצמו פתאום במקום שונה מהמקום בו היה לפני שנרדם!) 
- תינוק שנרדם עם חפץ מסוים כגון מוצץ, או בקבוק ולאחר ששקע בשינה, נעלמו חפצים אלה. עלול להזדקק להחזרת המוצץ ולשתיית בקבוק על מנת להירדם מחדש שוב ושוב במהלך הלילה. 
- תינוק שנרדם במיטתו ובחדרו כאשר אחד ההורים נוכח לצידו ויוצא מן החדר לאחר שהתינוק נרדם מתעורר ומגלה שההורה יצא מן החדר