תהליך הגמילה מחיתולים מלווה אצל הורים רבים בחששות ובסימני שאלה רבים:
האם הילד או הילדה בשלים לגמילה? 
כיצד להתחיל את הגמילה? האם להוריד את החיתול? האם להשתמש בחיתול גמילה? סיר? ישבנון? משתנון? כיצד לשלב את הגמילה עם הגן? 
מכל הכיוונים ההורים מוצפים בעצות, דוגמאות, ספרי הדרכה, מאמרים וכתבות, יש כאלה המנסים ונסוגים, ויש כאלה המהססים לנסות, דוחים ודוחים את התהליך. יש כאלה שהם דווקא מלאי רצון ומוטיבציה אך נתקלים בגורם עיקש- הגננת או המטפלת- אשר עומדת בסרבנותה, טוענת כי הילד או הילדה "פשוט לא בשלים"....
הסימנים או הקריטריונים לבשלות גמילה מחיתולים אצל פעוטות הם: יכולת מוטורית (ישיבה, ולאו דווקא הליכה) ויכולת המשגה שפתית בסיסית- יכולת להגיד פיפי וקקי או לפחות הבנה בסיסית של מושגים אלה. כמו כן – הילד או הילדה צריכים להבין את המושג "כל הכבוד!" - מלווה בהתפעלות מחיאות כפיים.
חשוב לדעת כי ישנו הבדל מהותי בין זיהוי ה"תוצר" (בדרך כלל, קקי) לבין ההבחנה בתהליך העשייה (הפרשת קקי או השתנה). ילד יכול לדעת לזהות תוצר אך לצורך הגמילה מהחיתול עליו לזהות את תהליך ההפרשה עצמו. תהליך הזיהוי אינו פשוט, בעיקר כשמדובר בפיפי וזאת מפני שהחיתולים החד פעמיים כיום אינם נרטבים ויכולים, כמאמר הפרסומת, לספוג ולספוג ולספוג....לכן ילד אינו מסתובב רטוב, כמעט, ולא חש אי נוחות הכרוכה בחיתול ספוג בפיפי ולמעשה אין לו אינדיקציה ברורה לכך שהוא אכן עושה פיפי. גודל שלפוחית השתן אצל תינוקות ופעוטות עם חיתול היא קטנה מאוד – בכל פעם שנאגר מעט שתן הוא מיד זולג החוצה, הם אינם מתאפקים כלל. לכן, גם השריר הסוגר של השלפוחית לא נכנס לפעולה וכתוצאה מכך הוא לא מתחזק. לכן, ניתן לראות את תהליך הגמילה מעשית פיפי בחיתול כתהליך ההתחזקות של השריר הטבעתי של השלפוחית, כתוצאה מהעובדה שהילד מבחין, שם לב, לכך שנאגר שתן בשלפוחית, ושעליו לרוקן אותה באופן יזום, במקום מובחן. תהליך הגמילה הוא תהליך של הבחנה.  במובן זה, קל יותר וברור יותר לילד לזהות ולהבחין בתהליך ההפרשה של קקי.
על מנת לסייע לילד לזהות ולהבחין בתהליך ההפרשה, כבסיס לבשלות הגמילה מחיתול מומלץ להסב את תשומת ליבו של הילד לתהליך בהזדמנויות שונות:
1)באמבטיה לאחר ההפשטה הרבה פעמים הילד/ה  עושים פיפי- כדאי לומר להם ולסמן ש"הוא או היא עושה פיפי"
2) אם הילד/ה מתאמצ/ת בחיתול וברור לנו שכעת הוא/היא עושים קקי- כדאי להסביר לו/לה שהוא עושה קקי (ולא לשאול "אתה עושה קקי?" כי הוא יכול להכחיש רק מפני שלא ממש ברור לו למה הכוונה)
3) אם הולכים לים, או מסתובבים בגינה והילד/ה מסתובבים ללא חיתול- כדאי לשים לב אם הם עושים פיפי, ושוב, להסביר, "הנה פיפי"
4) מומלץ שהורה/סב מאותו מגדר של הילד, ת/ייגש עם הילד/ה לשירותים ויסביר לו שהוא עושה פיפי, במידת האפשר. אם יש אחים גדולים – זה כמובן יכול מאוד לעזור להדגמה ולהבחנה
5) אם יש בעל חיים בבית, כלב או חתול- אפשר להראות לו עליהם שהם עושים קקי או פיפי.
​
​